תפוח אדמה בהפרעה

זה לא משנה איך נזרק הביטוי "הפרעת קשב" לאוויר. אם קראו לזה adhd, או רק "ילד היפר". אם הביטוי התייחס אלינו או אל אחד מילדינו, או קרוב אחר.

הצעד הבא ברוב המקרים יהיה להיכנס למנוע חיפוש ולנסות לקרוא מה זה הפרעת קשב. בלא מעט מקרים, גם נחפש על הטיפולים שיש, מה האפשרויות או נשאל במקומות שונים.

רק שהרבה מהמידע שיגיע אלינו לא מבוסס. לפעמים שגוי, לפעמים מבוסס על דעות קדומות או מיתוסים ולפעמים אלו אנשים או חברות המנסים לנצל את המצוקה שהפרעת קשב יכולה לגרום לטובת רווח כספי.

הבעיה עם כל אותם מקורות לא מבוססים, שיטות לא מוכחות, תוספים שיעלותם לא מוכחת, תרופות סבתא שונות ומשונות היא שנגרם נזק. גם אם התוסף לכשעצמו לא מזיק, אם הוא בא על חשבון טיפול שכן הוכח יעיל אז בנתיים הפרעת הקשב לא מטופלת. כל זה בנוסף לעלויות הכלכליות הלא זניחות של כל אותם תוספים, טיפולים וכדומה.

איך מנווטים את העצות הסותרות, מבינים איזו שיטה יכולה לעזור, מה נכון ומה לא?

על אנשי מקצוע

קודם כל כדאי להכיר שמקצועות רשמיים בתחום הבריאות ובריאות הנפש דורשים רישיון, ובאתר משרד הבריאות ניתן לחפש לפי שם או מספר רישיון במאגרים (עובדים סוציאלים נמצאים באתר משרד הרווחה).

זה נכון עבור פסיכולוגים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, רופאים.

לא כל בעלי המקצוע הרלוונטיים הם מקצועות ברישיון משרד הבריאות, כמו למשל מי שעובדים עם לקויי למידה ובעלי תואר שני בתחום. אך יש כמה דברים שלרוב משותפים לאנשי מקצוע אמיתיים.

בעל מקצוע אמיתי עם הכשרה והסמכה רלוונטיים לתחום לא מסתיר את ההכשרה שלו. אל תהססו לבקש תעודות. מי שיש לו יראה אותם, מניסיון אישי גם. בעלי מקצוע ברישיון ממשלתי גם מאוד רגילים לצורך לשלוח תעודות, כי אלו חלק מהדרישות של קופות החולים לאישור החזרים.

מומלץ תמיד להתעניין בהכשרה ובמסלול למי שאינו בעל מקצוע ברישיון. זה לא בהכרח אומר שמדובר באדם לא מקצועי. אבל גם מטפלים רגשיים בהבעה (טיפול רגשי באומנות, בדרמה וכדומה) הם למעשה תואר שני וכדאי לשאול מה המוסד.

קואצ'ינג או אימון, לא דורש תואר. ההכשרה אינה בפיקוח משרד הבריאות או מועצה להשכלה גבוהה, והתחום למעשה פרוץ. אותו דבר לגבי מדריכי הורים. יש מסלולי הכשרה שדורשים תואר ראשון ועוד שנתיים לימודים ופרקטיקום, ויש מקומות של קורס בן חמישה חודשים. לא להתבייש לשאול על ההכשרה.

על מכונים ושיטות

יש שיטות מוכחות שעוזרות להתמודד עם הפרעת הקשב, אבל יש גם הרבה מאוד מומחים מטעם עצמם עם כישרון שיווקי, שרלטנים ואנשים ללא כל הכשרה אמיתית ורלוונטית שמתיימרים לטפל.

סיפרו לכם על מכון? על שיטה? חפשו את האתר. לפני שתסתכלו על כל התוכן השיווקי, חפשו את אנשי המקצוע שעובדים שם, את מי שמנהל את המקום או ייסד את השיטה.

מה ההכשרה שלו או שלה?

אנשים שאין להם הכשרה רלוונטית יתהדרו לרוב במגוון של תארים כדי לטשטש את העובדה ששום דבר מאלו לא קשור לטיפול ולהפרעת קשב.

אם מישהו סופר זה יפה, אבל אנחנו מדברים על הפרעת קשב אז אין שום קשר בין פרסום ספרים לטיפול בהפרעת קשב. גם אני מרצה גם בתחומים הטכניים של המקצוע שלי וגם בכנסי חובבים. זה נראה יפה ומרשים בתיאור אבל מרצה בפני עצמו אין שום קשר להפרעת קשב.

מדריכי הורים, מדריכי סדנאות או קבוצות אלו גם תחומים פרוצים, שלא מחייבים שום הכשרה או פיקוח. למעשה אני יכולה לשים בבלוג תמונה מקצועית שלי, שם, מספר טלפון ולקרוא לעצמי מדריכת הורים. אפילו להגיד שאני בוגרת תואר ראשון. אבל התואר שלי הוא B.sc במדעי המחשב. איך זה קשור לטיפול? זה לא אלא אם הטיפול הוא בתקלת רשת או באג בתוכנה.

גם מי שקורא לעצמו ד"ר. התנאי לתואר ד"ר הוא תואר שלישי עם דוקטורט. מי שעשה דוקטורט בתעשיה וניהול יכול לקרוא לעצמו ד"ר אבל מה הקשר בין זה לבין לטיפול? כלום. להיות ד"ר לבד לא הופך אותך רלוונטי לתחום של הפרעת קשב או לטיפול.

מי שפיתח שיטה כשאין לו שום זיקה מחקרית לתחום הרלוונטי הוא חשוד מיידי כלא אמין. איך הוא פיתח את השיטה? איך הוא בדק את יעילות השיטה בלי מחקר? עדויות אישיות זה נחמד, אבל זה בשום צורה לא תחליף למחקר. לצורך העניין את הקוג פאן עשיתי עם ד"ר לריפוי בעיסוק, שהדוקטורט שלה עסק במחקר על היבט מסויים של יעילות קוג פאן.

כמעט, אבל לא בדיוק

משהו נוסף שנתקלתי בו הוא ביטויים שמאוד דומים לדברים מוכרים ומבוססים, אבל השיטה הזו לכשעצמה מבוססת על סאודו מדע. למשל אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא אבחון פסיכולוגי המבוצע על ידי פסיכולוג קליני להערכה, אבל אבחון כירולוגי פסיכודיאגנוסטי מבוסס על פסאודו מדע וככל הנראה מי שמציע אותו אינו פסיכולוג כלל (תזכורת: ניתן לבדוק אם אדם הוא פסיכולוג בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות באתר).

דומה, אבל שונה. לרוב חיפוש קצר יעלה שהרקע הוא לא מבוסס מדעית.

אל תפחדו לחפש מידע על מקצועות שלא שמעתם עליהם (כמו קינסולוג), על דברים דומים אבל לא בדיוק גם אם בשם יש פסיכו או דיאגנוסטי או כל מילה אחרת שנותנת נופך מקצועי או מדעי לשם. לא תמיד זה מבוסס.

על תרופות ותוספים

קודם כל נעמוד על הגדרה רגולטורית. תרופה צריכה לעמוד באמות מידה רגולטוריות מסויימות. היא צריכה להוכיח בטיחות, היא צריכה להוכיח יעילות. תרופה לא מאושרת אם היא לא יכולה להוכיח במחקרים איכותיים מספיק שהיא גם בטוחה וגם יעילה.

ופה אנחנו מגיעים בעצם לתחום אפור. התחום של תוספי תזונה. תוספי תזונה צריכים להוכיח בטיחות. כלומר, לא רעילים בשימוש סביר. הם לא צריכים להוכיח יעילות. הם לא יכולים להתיימר לטפל בבעיות, אבל ניסוחים מעורפלים חולפים על פני הרגולציה.

מה שמביא לכך שיש שוק גדול שמוכר "תוספים" שאף אחד מעולם לא הוכיח את היעילות שלהם. תזכרו בכל פעם שאתם רואים תוסף, שאף אחד לא היה חייב להוכיח שהוא באמת משפיע לטובה על התחום שהוא מדבר עליו.

בנוסף, קיים מה שנקרא פלצבו, כך שאנשים יכולים לצרוך לפחות לפרק זמן מסוים משהו שלא יעיל, אך להרגיש שיפור. זה הופך את המלאכה של המלצות מבוססות לקשה, כי גם לטיפולים שאינם יעילים יהיו אנשים שהתנסו והרגישו שיפור מסוים (לרוב אחד שלא החזיק לאורך זמן). דוגמא קלאסית לכך היא פרחי באך שהוכחו כלא אפקטיביים.

יש לציין שתרופה, כאשר היא נדרשת להוכיח את יעילותה, נדרשת לחצות את הרף של פלאסיבו על מנת לוודא שהיעילות המודגמת היא אמיתית.

אז איך יודעים אם תוסף מסויים יעיל או לא? בדרך כלל אם הרופא המטפל בקשב לא מכיר, זה כנראה לא יעיל. הפרעת קשב היא אחת ההפרעות הנחקרות ביותר בDSM5 (שם היא מוגדרת), ומחקר רב נעשה כל הזמן בתחומים שונים וחיפוש אחר פתרונות יעילים. תוסף שלא מוכר לקהילה המדעית ולמחקר, הוא תוסף שלא הוכיחו את יעילותו.

יש לציין שתחום תוספי התזונה הוא תחום שמגלגל סכומי עתק כל שנה, ויש לא מעט גורמים שמנצלים את הרגולציה הקלה יותר על מנת לשווק מוצרים לא הוכחת יעילות, ללא חומרים פעילים ולגרוף לכיסם רווחים נאים.

טבעי

טבעי זה שיווק. אין משמעות למושג מעבר לשיווק. הרי גם ציאניד זה טבעי, בוטולוניום שהוא אחד החומרים הכי קטלניים לבני אדם הוא רעלן טבעי לחלוטין, גם כלבת היא וירוס קטלני וטבעי לחלוטין וכמו שאבא שלי היה אומר – גם שתן של עיזים זה טבעי.

ההנחה שהשיווק הזה מנסה למכור זה ש"טבעי" לא מזיק, למרות שציינו שורה של דברים טבעיים לחלוטין שיכולים להזיק מאוד. עודף של ויטמין A מזיק מאוד (יכול לגרום גם למוות, למומים חמורים בעובר ועוד) וגם עודף ברזל. בנוסף זה כנראה לא רעיון טוב לצרוך שתן של עיזים. ציאניד כאמור, מגיע מגרעיני אפרסק.

האם יש תרכובות כימיות שהאדם יצר ומזיקות לנו? כן. האם יש דברים טבעיים שמזיקים לנו, מסוגלים לחולל סרטן ועוד? בהחלט.

ההעדפה לטיפול "טבעי" היא פרי שנים של שיווק, שבמקרים רבים אין שום דבר מאחוריו.

כמו שטבעי למות מזיהום אחרי לידה, ובעולם טבעי הייתי מתה, ולא מחוברת לאנטיביוטיקה ונוזלים לוריד אבל זה הציל אותי. אני חושבת שבמקרה הזה אני מעדיפה את הפחות טבעי.

בשורה התחתונה: טבעי הוא לא ערובה לא ליעילות ולא לבטיחות.

גם בתחום התרופות יש לא מעט תרופות שהתחילו מעולם הצמחים, החומרים הפעילים בודדו ונחקרו גם מבחינת יעילות וגם מבחינת בטיחות והפכו לתרופות מסחריות.

אז כמישהו אומר לי על משהו שזה טיפול "טבעי", זה מעלה לי את החשד שהוא מנסה לשווק לי משהו שמעולם לא הוכח כיעיל.

לסיכום

כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור עצמנו ועבור אהובינו. לחיות עם הפרעת קשב כשהאימפקט השלילי שלה מינימלי, וגם האימפקט השלילי של הטיפולים מינימלי.

אבל לכן חשוב לבדוק את האמינות של כל טיפול, את היעילות שלו בנוסף.

אין קיצורי דרך.