לא מעט מדברים על כך שהפרעת קשב היא בעצם הפרעה בתפקודים הניהוליים, אבל מה הם אותם תפקודים ניהוליים? איך הם משפיעים עלינו ואיך הפגיעה באה לידי ביטוי בתסמינים של הפרעת קשב?
הערה: אתמקד פה במודל של פרופ' תומס בראון לתפקודים ניהוליים. המודל שלו הוא לא המודל היחיד שקיים (לד"ר ראסל ברקלי גם יש מודל מוכר), הוא כן המודל שמצאתי יותר אינטואיטיבי עבורי ואיתו עבדתי בקוג פאן
על הבמה עומדת התזמורת. מיטב הנגנים בתחומם, על במה אחת. הכלים מצוחצחים ומבהיקים, נוצרו בידי האומנים הגדולים של זמננו. הקהל עוצר נשימה, מחכה לתחילת הסימפוניה.
לא משנה כמה הנגנים מעולים, הכלים יצירת אומן, אל המנצח שעולה לבמה לא טוב, אף סימפוניה לא תצא כמו שצריך.
קליפת האונה הקדם מצחית שלנו היא קצת כמו המנצח הזה. הנגנים הם האזורים האחרים במוח, עליהם מנצחים התפקודים הניהוליים. מתי כלי נכנס, מתי הוא מסיים, המעברים. אני חושבת שבשלב הזה רוב מי שיש לו הפרעת קשב, כבר מזדהה עם ההרגשה שהמנצח בראש שלנו קצת פחות מוצלח משאר הנגנים.
הדימוי הזה מגיע מתוך אחת ההרצאות של פרופסור תומס בראון (קישור בסוף הפוסט) כשהוא מסביר על תפקודים ניהוליים. ככל שהמחקר בהפרעת קשב מתקדם, כך אנחנו מקבלים יותר ויותר את התמונה שהפרעת קשב היא לא רק בעיה בוויסות ושימור קשב שיכולה להיות מלווה בהיפראקטיביות אלא מדובר בהפרעה בתפקודים הניהוליים של המוח (כאשר וויסות ושימור קשב הם חלק מאותם תפקודים).
למה ההבחנה הזו חשובה?
אופן ההתייחסות והטיפול בהפרעה נובע ישירות מהצורה בה אנחנו תופסים אותה, וממה שאנחנו תופסים שמושפע ממנה.
אם ישנם קשיים תפקודיים שנובעים ישירות מהפרעת הקשב, אבל אנחנו לא תופסים אותם ככאלו למשל לפגיעה ביכולת העכבה (אינהיביציה או יכולת דיכוי תגובה ורגש), אנחנו הרבה פעמים נאשים את עצמנו או אחר בהתנהגות שנובעת ישירות מהפרעת הקשב ושהשליטה עליהם מוגבלת כמו שאנחנו מקבלים שמישהו עם הפרעת קשב יכול להיות מוסח בקלות בשיחה איתנו.
אנחנו לא נייחס לקשיים האלו חשיבות בבואנו להחליט על אסטרטגיה לטיפול ולהתמודדות עם הפרעת קשב (למה את צריכה טיפול תרופתי, את לא בבית הספר יותר היא דוגמא שאני אישית חוויתי המון), והם יכולים לאמלל אותנו למרות שיש לנו כבר אבחנה של הפרעת קשב והכל.
לכן חשוב להבין את מכלול ההיבטים שההפרעה משפיעה עליהם, ולהבין איך זה בא לידי ביטוי אצלנו.
הרבה פעמים תכונות שליליות שמיוחסות לאנשים עם הפרעת קשב, הן בעצם לא תכונות או בחירות אלא חלק מהפגיעה בתפקודים הניהוליים ואותן תכונות מיוחסות לנו או שנייחס לאחרים מתוך חוסר הבנה שבעצם מדובר באותה הפרעת קשב.
דברים שנתפסים לפעמים כמו עצלנות יכולים להיות קשורים לקושי לתעדף. ישנו משל על חמור רציונאלי לגמרי, שעומד מול שתי ערמות חציר זהות במרחק זהה. במצב כזה אין לו שום סיבה להעדיף ערימה אחת על אחרת, ולכן עומד מולן לא מסוגל להחליט עד שהוא גווע ברעב.
במובן הזה, כשיש ריבוי משימות שדורשות אותנו, אבל אנחנו לא מסוגלים לתעדף ולהבין ממה להתחיל ולפעמים אנחנו כמו החמור הרעב שמסתכל על החציר, רוצה לאכול אבל לא מסוגל להעדיף ערימה אחת על פני השנייה. אמרה שגורה בנושא הזה היא "מרוב שהיה לי מה לעשות פשוט ישבתי על הספה כל היום".
גם האקטיבציה עצמה, האתחול לפעולה, יכול להיראות ולהיתפס כעצלנות כשבעצם זה מרגיש יותר כאילו המוח ניפח את הקושי של המשימה מכלל פרופורציות, והיא הופכת להיות דבר קשה ומאיים מה שמעורר את התגובה הרגשית שגורמת לנו לרצות לדחות את ההתחלה של הפעולה.
פרופסור תומס בראון מחלק את התפקודים הניהוליים לשישה אשכולות:
אקטיבציה / Activation – ארגון, תכנון, תעדוף, אתחול לביצוע, פעולה
מיקוד / Focus – מיקוד, שימור קשב, העברת קשב בין מטלות
מאמץ / Effort – ויסות עוררות, שימור מאמץ, קצב עיבוד מידע
רגש / Emotion – וויסות רגשי, התמודדות עם תסכול
זיכרון עבודה / Working Memory – שימוש יעיל, קידוד אחסון ושליפה
פעולה / Action – ויסות התנהגות, ניטור התנהגות, עיכוב תגובה, ניטור משימות
אז מה עושים היום עם המודלים עבור התפקודים הניהוליים?
כפי שציינתי בהתחלה, יש יותר ממודל אחד, ואני אישית רגילה לעבוד עם המודל של בראון אף כי עבדתי גם עם של ברקלי עם הצעיר שלי.
כשעוברים לדבר בשפה של תפקודים ניהוליים, בעצם מקבלים דרך לתאר את האופן בו הפרעת הקשב עובדת ומפריעה. כשאני אומרת שהאקטיבציה מאוד קשה לי לאחרונה, אני מדברת על תחושה מאוד מסוימת שקשורה גם להפרעת הקשב, לא "אין לי כוח" כללי כזה, אלא ממש מה התהליך שקורה בתוכי ובראש שלי.
כשזה כבר לא כללי, אלא ספציפי, יותר קל גם להתאים מענה. מה עוזר לי בדרך כלל עם האקטיבציה למשל? התראות בטלפון עוזרות לי לזכור שאני אמורה לעשות משהו, אבל לא להתחיל אותו. זה אומר שזו אסטרטגיה יעילה לקושי בזיכרון עבודה, אבל לא לאקטיבציה. ברגע שניסחתי את זה לעצמי, יותר קל לי להבין שאני צריכה שתי אסטרטגיות שונות במקרים האלו.
זה הופך את כל ההתמודדות עם הפרעת הקשב לפחות מתסכלת ברגע שאפשר להבחין בין קשיים שונים עם מקור אחר, זה הופך את היכולת שלי לתאר מה אני חווה לטובה יותר ולייצג את עצמי טוב יותר מול עצמי (מה שגם מאוד חשוב לחמלה עצמית) ומול הסביבה.
מטפלים רבים בהפרעת קשב כמו מרפאות בעיסוק עובדות עם המודלים השונים כדי להבין את הקשיים הספציפיים, איך הם באים לידי ביטוי ואיך לעזור להתמודד איתם.
כשמסתכלים דרך המודלים של התפקודים הניהוליים על התסמינים האופיינים להפרעת קשב (וגם על האופייניים פחות) אפשר לראות איך כל אחד מהם מושפע באופן ישיר מפגיעה מסוימת בתפקודים הניהוליים ובהרבה מקרים מכמה תפקודים שונים ולהתנהל בהתאם.
תפקודים ניהוליים כשפה
יהיה לנו יותר קל, אני מאמינה, אם נעבור לשפה שמיועדת לתיאור ההפרעה כמו תפקודים ניהוליים, ולא בתסמינים שאצל כל אחד יכולים לבוא לידי ביטוי באופן שונה ובהרבה מקרים עדיין משאירים אותנו עם המטענים השליליים של תיוגים כמו "עצלנות" ולגשר על הפערים של מופעים שונים של אותו קושי.
שפה זו גם מאפשרת לנו לייצג את עצמנו טוב יותר (סנגור עצמי) מול הסביבה שלנו, וגם למצוא אסטרטגיות יעילות יותר ברגע שדייקנו את התהליכים.
שפה חשובה כדי שנוכל לתאר דברים גם לעצמנו וגם לאחרים. למשל, כשילד קטן נופל ומקבל מכה בברך, הסביבה שלו תתן לו מילים להרגשה: "כואב לך בברך?". המילה כואב מתקשרת לתחושה שבברך. כשמשהו לא הולך כמו שהפעוט רוצה, והוא מתחיל להרגיש משהו שגורם לו לצרוח או לזרוק את עצמו הוא יקבל מהסביבה "אני מבינה שאתה כועס", ופתאום ההרגשה הזאת מקבלת שם – כעס.
אבל איזה שם מקבלת ההרגשה הזאת כשצריך להתחיל משהו, אבל המוח כל הזמן בורח הצידה וכשמנסים לחשוב על להתחיל יש לפעמים מעין תחושה של התנגדות פנימית? שמתחת לכל זה יש מעין "אני לא מסוגלת כרגע, אין לי את מה שדרוש"? ככה לפחות הכי קרוב שהצלחתי לנסח במילים את ההרגשה של קושי באקטיבציה.
ובכן, הרבה פעמים זה יקבל את השם "קומי כבר מהספה ותפסיקי להתעצל, רק ביקשתי ממך לסדר את החדר שלך". אנחנו לא לומדים איך לקרוא למה שאנחנו מרגישים, ואנחנו גם לא לומדים ממה זה נובע ומתקשים להתמודד עם זה.
עצלנות היא בחירה, היא תעדוף. פגיעה בתפקודים הניהוליים היא לא בחירה, אלא קושי שהשורש שלו הוא נוירולוגי. כשמתחילים להתייחס אחרת לתסמינים, יותר קל להתמודד איתם וגם יותר קל לסייע לאחרים עם התמודדות דומה.
לקריאה נוספת:
תפוח אדמה בהפרעה 
כתיבת תגובה