תפוח אדמה בהפרעה

החיים כבטטת כורסה היפראקטיבית שמעמידה פנים של מבוגר אחראי


קוג פאן – סיכום (מפגשים 16 ו17)

טבעם של דברים להסתיים. כמה שהטיפול עצמו היה עוגן וחלק חשוב מחיי (וכך גם המרפאה בעיסוק המופלאה שלי) גם טיפול הקוג פאן שהתפרש על פני כמה חודשים הגיע אל סופו.

מפגש 16 היה סיכום של המפגש הזוגי, וההבנה שהתהליך הסתיים. מפגש 17 היה הסיכום של כמה שעברתי עד עכשיו. חשוב לי לציין שמספר המפגשים אינו קבוע מראש, ומאוד תלוי בצרכים של המטופל, בקשיים. זה יכול לקחת גם יותר ופעמים רבות זה ייקח יותר. עם זאת, קוג פאן הוא עדיין תהליך תחום ולא מתפרש על פני שנים.

לפני שהתחלתי את הטיפול, הייתי מאובחנת ומטופלת תרופתית כבר תקופה. קראתי ולמדתי לא מעט על הפרעת קשב, ועדיין הרגשתי קצת מחסור בכלים לשעות בהן התרופות כבר לא משפיעות.

אבל הקוג פאן נתן לי הרבה יותר מזה. כמה שקראתי ולמדתי על ההפרעה, הקוג פאן נתן לי את הידע הפרקטי על ההפרעה שלי. האופן בו היא משפיעה עליי ספציפית ואיך אני יכולה להתמודד עם זה.

התהליך לא מחליף את הטיפול התרופתי שלי, אבל הטיפול התרופתי גם לא מחליף אותו ואת כל מה שקיבלתי ועכשיו יותר קל לי ואני יותר יעילה ומסתדרת טוב יותר גם כשאני על הטיפול התרופתי והם תומכים אחד בשני ומשלימים.

בתקופה שאחרי הטיפול, כשנכנסתי להריון והתמודדתי עם בחילות והקאות קשות, קשב ירוד מאוד גם עם המלחמה ברקע, ובלי טיפול תרופתי זה היה קרש הצלה שהשאיר לי לפחות קצת תפקוד.

מיומנויות רבות אצלי השתפרו מאז הטיפול. היכולת שלי לעשות עצור הולכת ועולה. אני חוסכת תסכולים. אני עוצרת ובודקת דברים. פחות מאמץ נדרש ממני בפעילויות יום יומיות. אני מצליחה להגדיר לעצמי מטרות בצורה טובה יותר. השאלות שלמדתי לשאול והתובנות בעקבותיהן עוזרות. היכולת שלי לתעדף ולארגן השתפרה, יחד עם היכולת שלי להתמקד במטרות שלי ולזקק אותן.

המפגש על חמלה-עצמית מאוד עזר לי. קיבלתי מענה לדברים שלא חשבתי שאצטרך. הטיפול עזר לי לחבר ידע אקדמי ומעשי, ולהתאים אותו אליי ואל חיי ספציפית. אני מחוברת יותר לרגשות ולתחושות, ועכשיו יש שם לכל דבר (למשל, עצור). אני עוצרת ושואלת את עצמי מה אני עוברת עכשיו? מה זו ההרגשה הזו? מה המשמעות שלה?

זה לא שהפרעת הקשב נעלמה, זה לא שהכל נהיה קל ופשוט. זה לא. אבל היכולת שלי להתמודד היום יותר קלה ויעילה.

ובתקופות שאני לא בטוחה איך להתנהל, או שאני מרגישה שאני צריכה "איפוס" אני קובעת מפגש מעקב (שזה גם חלק מהקוג פאן) שמאפשר לחזור קצת, לתרגל קצת, ולקבל מקום לארגן את עצמי מחדש.

ולסיכום, התהליך הזה היה אחד הדברים הטובים שנתתי לעצמי.



כתיבת תגובה

אודות

מופרעת קשב, גיקית ואימא
כותבת קצת על הניסיון שלי לנווט את העולם
ואיך להצליח לחיות קצת יותר בשלום עם עצמי
ועם סלט תפוחי האדמה בתוך הראש שלי