ללכת לישון בזמן. לישון מספיק. לאכול מסודר. לאכול מאוזן. לשלב ספורט. לעשות בדיקות תקופתיות. לזכור לקחת תרופות קבועות (לאלו מאיתנו עם תרופות להפרעת קשב – כל החוויה של להוציא מרשמים), או סתם להצליח לסיים את כל הימים של האנטיביוטיקה שהרופא רשם ולא לשכוח שיש לנו בכלל אנטיביוטיקה לקחת (חשוב גם לא לאבד את הכדורים. תרופות לא עובדות אם לא מוצאים איפה השארת את הקופסה שלהן, לא משנה איך אני יודעת)
כל הדברים האלו ועוד נכללים תחת תחזוקה עצמית. הם יכולים להיות מאתגרים בפני עצמם לרוב האנשים, אך הפרעת קשב יכולה להערים קשיים נוספים על היכולת שלנו לדאוג לעצמנו ולטפל בעצמנו.
מה ההשלכות של זה?
במאמר מ2020 ד"ר ראסל ברקלי, מבכירי החוקרים בתחום הפרעת הקשב, מדבר על איך גורמים הקיימים בהפרעת קשב מובילים לתוחלת חיים נמוכה יותר בכ13%.
מחקרים על סכרת והפרעת קשב מראים שאנשים עם הפרעת קשב סובלים לרוב מרמות גבוהות יותר של סוכר וסכרת פחות מאוזנת, מצב שיש לו השלכות בריאותיות.
לאחרונה יצא עוד מחקר גדול בבריטניה שמראה שלאנשים עם הפרעת קשב יש תוחלת חיים נמוכה יותר.
איך הפרעת קשב מפריעה בעצם?
לקחת אנטיביוטיקה פעמיים ביום במשך 10 ימים דורש קודם כל לזכור שאנחנו צריכים לקחת. הפרעת קשב גם מקשה על ביסוס הרגלים כך שגם פשוט לקחת תרופה קבועה שיש לנו שנים לפעמים זה אתגר, כל שכן לזכור דברים חדשים.
גם אם זכרנו המלצות מתחום הרפואה המונעת, למשל להתחסן לשפעת, להיבדק לסרטן השד, בדיקות פאפ, קולונסקופיה מגיל 50, בדיקות דם שגרתיות וכדומה, צריך גם לעשות אותן באמת.
הצורך לקבוע תורים, להתקשר, להשיג הפניות, לפעמים טופס 17, לזכור לצום בבוקר שהחלטנו לעשות בדיקות דם מסבכים את העניין. גם כשהכוונות טובות, זה יכול להיות מאוד מאתגר להבין מה צריך לעשות, מתי ואיך להתמודד עם הבירוקרטיה הנדרשת. רק המחשבה על איך להתחיל לחפש את המידע יכולה להיראות מאיימת וקשה, והפרעת הקשב כדרכה תנסה לנתב אותנו לדברים אחרים.
בנוסף, חלק מהבדיקות יכולות לגרום גם לתגובה רגשית שקשיי הוויסות בהפרעת קשב מחמירים. בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן או העמסת סוכר לבדיקת סכרת מעמתים אותנו עם המחשבה הלא נעימה של "אבל מה אם הבדיקה תצא חיובית? מה אם באמת יש לי?" מה שרק מוסיף לקשיים האחרים והכל יחד מחזקים את הנטייה לדחיינות והדחקה.
בנוסף, הפרעת קשב מקשה על שמירה על אורח חיים בריא. יש קושי להתמיד בספורט, בתזונה, ולעיתים קשיי וויסות מובילים גם לאכילה רגשית יותר.
רגע, אז מה אפשר לעשות?
הצעד הראשון הוא תמיד מודעות לבעיה או לקושי. המודעות לבדה לא פותרת את הקושי כמובן ובמיוחד בהפרעת קשב כשהקושי הוא בדרך כלל בביצוע ואז מודעות היא אפילו לא 50% מהדרך.
אבך ברגע שאנחנו גם מכירים בקשיים שלנו בתחום התחזוקה העצמית ולהשלכות האפשריות שלהם, אנחנו יכולים לתעדף אותם יותר, לחפש פתרונות לקושי ולצמצם את הפער בתחזוקה העצמית.
בנוסף, כשהפרעת הקשב מטופלת זה משפיע לחיוב גם על התחום הזה, והמודעות יכולה לשים את הנושא במרכז הטיפול גם (בטיפולים קוגנטיביים שונים).
לקריאה נוספת:
הפניות:
- Groundbreaking study examines ADHD, life expectancy in children and adults. Canady, Valerie A. , Mental Health Weekly; 1/14/2019, Vol. 29 Issue 2, p1-6, 6p
- Hyperactive child syndrome and estimated life expectancy at young adult follow-up: The role of ADHD persistence and other potential predictors, Barkley, Russell A, Journal of Attention Disorders, Vol 23(9), Jul, 2019. pp. 907-923.
- https://www.ynet.co.il/health/article/bjziikqujl
תפוח אדמה בהפרעה 
כתיבת תגובה