תפוח אדמה בהפרעה

כילדה באחת הפעמים שהייתי חולה, צפיתי עם אימא שלי בסרט שם הורד. מעבר לדעתי על הסרט, היא גם הסבירה לי את הרפרנס לשם, שזה ציטוט מתוך רומיאו ויוליה.

אם תקרא לורד בשם אחר, האם יאבד לו ריח ניחוחו?

וזה משהו שנשאר איתי גם הרבה שנים אחרי (זה והסצנה של ההוא שמת מרעל בספר שלו), ההרהורים על המשמעות של שם ספציפי.

זה הרהור שחזר אליי ביתר שאת אחרי שאובחנתי עם הפרעת קשב. זה תמיד היה שם. זה עשה את מה שהפרעת קשב עושה כל השנים, גם כשלא היה לזה שם, גם כשהיו לזה שמות אחרים.

זה שקיבלתי את האבחנה לא שינה את החלק הזה. ההבנה של אימא שלי שהיא בעצם מתמודדת עם הפרעת קשב כל השנים האלו.

מה ההבדל במתן שם ואבחנה לקבוצה של תסמינים לפשוט לחיות איתם?

זו שאלה שעולה מדי פעם. למה צריך בכלל אבחנה? למה אי אפשר לתת לכל אחד מענה לצרכים שלו וזהו? להתייחס רק לתסמינים עצמם.

אז למה אי אפשר בעצם?

אבחנה מגדירה יחד קבוצה של תסמינים ומסבירה אותם. ההסבר הזה מאפשר לנו גם לנבא (גם אם לא בדיוק מוחלט) איך יתבטאו התסמינים במצבים שונים. זה מאפשר גם פיתוח של טיפולים, שכן ניתן לבדוק את היעילות שלהם על הקבוצה שזה רלוונטי עבורה.

אם ניקח כדוגמא מוסחות גבוהה כתסמין, היא יכולה להיגרם משלל סיבות. הפרעת קשב היא אחת מהן, אבל גם חוסר שינה, חרדה, אפילו צליאק לא מאובחן הן סיבות אפשריות.

איך נדע לתת מענה מתאים אז?

מי שעייף אולי יודע שהוא צריך ללכת לישון, אך מה מבדיל בין מי שיש לו הפרעת קשב לבין צליאקי שצריך להימנע מגלוטן על מנת לחוש הטבה? לשניהם ייתכנו תסמינים דומים מאוד, אך המענה מאוד שונה.

אך ללא קיבוץ התסמינים לקבוצות ואבחנות, אין לנו איך להבין את הגורמים ואיך לבדוק מה עשוי לעזור.

אבל אבחנות משתנות כל הזמן, נוספות חדשות, אז איך זה בעצם עובד?

מחקרים חדשים קורים כל הזמן. זה מאפשר לנו להבין טוב יותר אבחנות קיימות, לבחון דרכי טיפול, ועוד.

לפעמים ככל שההבנה שלנו משתפרת, אנחנו מבינים שדברים שנראו לנו שונים הם ביטויים שונים של אותו גורם, ובהתאם לכך גם הטיפול.

לכן למשל אוחדו האבחנות של ADD (הפרעת קשב וריכוז) וADHD (הפרעת קשב וריכוז ופעלתנות יתר) להפרעה אחת שלה יש 3 מופעים (מוסחות, היפראקטיביות ומופע משולב).

תת סוגי הסכיזופרניה אוחדו בסופו של דבר.

אך בנוסף, אנחנו מבינים כי ישנם קשיים נוספים שעכשיו אנחנו מבינים טוב יותר, ומסוגלים לאחד אותם לכדי אבחנה.

כפי שהפרעת הקשב שלי הייתה קיימת גם לפני האבחון, כפי שהייתה קיימת אצל אימי מההתחלה גם, ואצל סבי, כך גם מה שנראה כמו הפרעה חדשה, מתאר לרוב מצב שהיה קיים הרבה קודם בחברה אך לא ידעו איך להסביר אותם לפני כן.

כפי ששם הורד, אם אנחנו בכלל יודעים איך לקרוא לפרח הזה, לא משנה את טבעו לפי איך שנחא לקרוא לו.