כילדה באחת הפעמים שהייתי חולה, צפיתי עם אימא שלי בסרט שם הורד. מעבר לדעתי על הסרט, היא גם הסבירה לי את הרפרנס לשם, שזה ציטוט מתוך רומיאו ויוליה. אם תקרא לורד בשם אחר, האם יאבד לו ריח ניחוחו? וזה משהו שנשאר איתי גם הרבה שנים אחרי (זה והסצנה של ההוא שמת מרעל בספר שלו), ההרהורים Continue reading

בשנת 2003, קריסטין מיסרנדינו חולת הזאבת (לופוס) יצרה את דימוי הכפיות להסביר לסביבתה וחבריה את המגבלות שיש לה, את האנרגיה המוגבלת שלה והיכולת המוגבלת שלה לעשות דברים ביום. מאז זה הפך לדימוי מקובל בעולם של מוגבלויות, כאשר המודל עובר התאמה מסויימת בהקשר של הקושי עליו מדברים. מה זה אומר בעצם, דימוי הכפיות? נניח ואתם קמים Continue reading

עברה שנה מאז טקס קבלת התואר הראשון שלי. זו הייתה דרך ארוכה וקשה בהרבה ממה שציפיתי, בין היתר בגלל הנעלם שנקרא הפרעת קשב. אז לרגל השנה לקבלת התעודות ולבישת הכובע המטופש, זה הסיפור שלי (אין פואנטה, רק סיפור). הייתי תלמידה מצטיינת בבית הספר ובתיכון. ידעתי שאחרי הצבא ארצה ללמוד, בדקתי מראש את הדרישות במוסדות, הכוונתי Continue reading

ויתרתי על הנקה, בשביל אטנט. חרף כל הפרסומות, כל הקידום להנקה, האופן בו זה מקיף כל אימא לעתיד ואימא טריה שרק יושבת בטיפת חלב ומוקפת בפרסומים מכל עבר, קיבלתי החלטה נגד הזרם בשני מובנים עם התינוק החדש שלי. הערה לפרסום מחדש: ישנם רופאים המאשרים אטנט בהנקה, מאחר ויש מחקרים המראים שכמות החומר הפעיל שעוברת בהנקה Continue reading

המודעות להפרעת קשב בחברה שלנו עולה בשנים האחרונות, כמו גם ההבנה לא רק בקהילה הרפואית אלא גם בחברה שהפרעת קשב לא נעלמת באורח פלא בגיל 18 אלא ממשיכה איתנו לכל החיים מובילות לכך שיותר ויותר אנשים מבוגרים מתחילים לתהות אולי בכלל הם סובלים מהפרעת קשב גם, ופשוט לא אובחנו בילדות. למרות ההתקדמות המתוארת, הרבה מאותם Continue reading