מה עדיף?
להיות אחת שכל הזמן מזלזלת? באחרים, בזמן שלהם, בדרישות ממנה? לאחר ולשכוח, להיות לא קשובה. אחת שלא אכפת לה. לא מהסביבה, לא מהבית שלה, לא מהדברים שלה. לא רצינית, לא מתאמצת, לא מנסה. מתפרצת לדברים של אחרים. לא מנומסת. שוב דורכת על משהו שמונח על הרצפה, פשוט לא אכפת לה. אין לה שום רצון, מוטיבציה לכלום. פוטנציאל מבוזבז. עצלנית מכדי להביא את היכולות שלה לידי ביטוי. לא מקצועית. לא יסודית.
להיות אחת שמנסה להסביר שדווקא כן מנסה, כן מתאמצת, כן רוצה. שכן אכפת לי גם אם שכחתי. ולהיות שקרנית. כי אם זה נכון, אז למה התוצאה נראית כמו שהיא נראית?
או שעדיף להיות עם הפרעת קשב?
מה עדיף? להיות מופרע. לא מחונך. אף פעם לא מקשיב למה שאומרים לו. לא מכבד. ילד רע.
או להיות ילד עם הפרעת קשב?
"חבל לאבחן עכשיו, הוא קטן. חבל לתייג אותו". "אני לא רוצה לתייג את הילד שלי".
אבל מתייגים אותו. כל הזמן. והתיוג שמדביקים לו בהיעדר אבחנה (או כשמסתירים אותה) גרוע ושלילי בהרבה מ"יש לו הפרעת קשב". במקום שילד יחשוב שהוא דפוק, שהוא לא בסדר, הוא יכול ללמוד מהסביבה שיש לו קשיים, יש לו חוזקות, אבל בסך הכל הוא בסדר. הוא פשוט שייך לפלח אוכלוסיה שיש לו הפרעת קשב, ויש דברים שקורים לו בגלל זה.
רוב הסביבה שלי יודעת שיש לי הפרעת קשב, ויודעת שלילד יש הפרעת קשב. יש לנו קשיים. יש לנו עבודה לעשות. אבל מעדיפה שידעו שיש לנו הפרעת קשב, משלל התיוגים המדהימים האחרים שניתנים בהיעדר הסבר אחר.
כי רואים את ההבדלים, גם כשלא אומרים כלום. והדמיון של אנשים הרבה יותר גרוע מהאמת עצמה.
וכמו שיש לנו עבודה לעשות, גם לסביבה יש הרבה מה לעשות גם. לא עשיתי שום דבר רע, אני לא צריכה להסתתר. אני לא צריכה להמעיט את הנוכחות שלי כדי שלאחרים יהיה נוח. גם לי וגם לילד שלי יש מקום גם, גם לנו מגיע שיהיה לנו נוח ומותר לדרוש את המקום ולהסביר ולהטמיע את הרעיון שגם השונות הנוירולוגית שלנו לגיטימית ושאפשר להכיל אותנו להקשיב לנו ולא רק לשפוט אותנו באמות מידה שלא נבנו לנו.
את ההכלה והקבלה אבל צריך לדרוש. צריך לייצר את המקום הזה. אף אחד לא יזוז קצת וייתן לנו מקום מטוב ליבו. ובשביל לייצר את המקום הזה, צריך להפסיק לפחד מהסביבה (שגם ככה תתייג אם לא תתנו לה תיוג), ולהרגיל שיש גם אנשים שבנויים אחרת. שהאופן בו בחברה שופטים באופן אוטומטי הוא לא נכון, לחזור ולדרוש את המקום שלנו גם.
אבחון הוא הכרה בשוני. הכרה בקושי. אל תמנעו את זה.
תפוח אדמה בהפרעה 
כתיבת תגובה